עידו קסלסי נולד בארבעה בינואר 2000, בקיבוץ הראל, לאלי ולכלנית.

בשנות חייו הראשונות, התחנך בפעוטונים ובבתי-הילדים בקיבוץ. בהמשך למד בבית-הספר היסודי ׳הר טוב׳ בקיבוץ צרעה ובתיכון ׳צפית׳ בכפר מנחם.

מילדותו ספג עידו את אהבת האדמה והחל לטפח את מסירותו לחקלאות.

באוגוסט 2018 התגייס עידו ליחידת מגלן, בה שרת גם אחיו הבכור איל. עידו עבר מסלול של לוחם חי"ר ושימש כנגביסט וכמאגיסט.

עם שחרורו מהשירות הסדיר, באוגוסט 2021, חזר עידו לעסוק בעבודת האדמה, אותה כל-כך אהב. 

ב-7.10.2023 עם הגעת הידיעות הראשונות על הטבח הנורא בבוקר שמחת תורה, נטל עידו את ציודו הצבאי ויצא אל יחידתו. הוא לא המתין לצו קריאה.

לאחר ארבעה ימי לחימה, בשעה שחיפה והגן על הצוות שלו, נפל עידו, תוך לחימה בעוז ובגבורה בקרב מול חוליית מחבלים בזיקים.

במותו הציל חיילים מהצוות ואת תושבי האזור.

על קיבוץ הראל

קיבוץ הראל הוקם ב- 28 באוקטובר 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, כחלק מהתוכנית להקמת יישובים לאורך גבולות המדינה. את הקיבוץ הקימו הכשרות של בוגרי השומר הצעיר ששירתו בפלמ"ח.

בשנותיו הראשונות של קיבוץ הראל  עבדו החברים באבטחת הגבולות ובייעור.

במלחמת העצמאות התחוללו באזור זה קרבות עזים שקבעו את גורלה של ירושלים ואולי את גורלה של המדינה כולה.

בחודש מאי 1948, מיד לאחר עזיבת הבריטים את הארץ, תפס כוח של הלגיון הירדני את מתחם לטרון, וחסם  הדרך היחידה לירושלים שעברה בסמוך לכאן.

דוד בן גוריון, ראש הממשלה דאז, חשש מנפילת העיר ירושלים בשל המצור שהוטל  עליה.

המצור על ירושלים, והצורך במזון, מים, תרופות וציוד לחימה, אילץ את הכוחות לחפש נתיב חדש לירושלים שיהיה נסתר מהירדנים. במסע רגלי לילי של סיירי פלמ"ח מחטיבת הראל, אותר לראשונה תוואי נסתר מהכוחות הירדנים. ג'יפים נשלחו לבדוק את התוואי שקיבל בהמשך את הכינוי דרך בורמה. האספקה שהועברה בדרך זו, הצילה את תושבי העיר ירושלים ואפשרה לתושביה לעמוד במערכה.

בהמשך נסלל כביש הגבורה מצומת נחשון ועד אשתאול אשר שימש עד מלחמת ששת הימים בשנת 1967 כדרך לירושלים..