מחצבה ומגרסת מלכיה

שלום, וברוכים הבאים לאתר השחזור של מַגְרֵסַת מַלְכִּיָּה.

מלחמת העצמאות הסתיימה, חברי פלמ"ח רבים, שלקחו חלק מרכזי במלחמה על הארץ, ביקשו לממש את החזון הציוני ולהקים קיבוצים לכל אורך גבולות המדינה.

כך קרה גם כאן. במרץ 1949 (אֶלֶף תְּשַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וָתֵשַע) קם במקום זה, על קו הגבול עם לבנון, קיבוץ מלכיה. המייסדים היו יוצאי פלמ"ח, ואליהם הצטרפו חברי גרעין של עולים מפרס וחברים בודדים.

בשנים הראשונות היו תנאי הקיום בקיבוץ הצעיר קשים מאוד. כמו שנוכחתם בעצמכם, ההגעה לקיבוץ לא קלה. המקום היה מרוחק מכל יישוב עירוני, תנאי האקלים בו לא נוחים, לא היו אז בנמצא מקורות פרנסה, והקרקע סלעית, וקשָה לעיבוד חקלאי.

חברי הקיבוץ נאלצו לחפש פרנסה במקומות מרוחקים, והיו חוזרים לקיבוץ לעיתים רחוקות.

מצב זה חייב את המתיישבים לחשוב על פתרונות תעסוקה במקום עצמו, וכך נולד רעיון מהפכני. הקרקע אכן סלעית וקשה, ואינה מתאימה לחקלאות. אבל, הסלעים עצמם יכול להיות חומר גלם מצוין לצורכי בנייה.

את שפע האבנים והסלעים שבסביבה אפשר להפוך לחצץ, ואותו למכור לתעשיית הבנייה והדרכים.

כך יהיה הרווח  כפול. מצד אחד ייווצר לחברים ענף תעסוקה רווחי, ומצד שני יתקבלו שטחי אדמה נקיים מאבנים שעליהם יהיה ניתן לגדל גידולים חקלאיים.