מִרְדָּף

ביצוע: חוה אלברשטיין
מילים: ירון לונדון

לחן: נחום היימן

♦

אֶרֶץ טוֹבָה שֶׁהַדְּבַשׁ בְּעוֹרְקֶיהָ, אַךְ דָּם בִּנְחָלֶיהָ כָּמַּיִם נוֹזֵל.

אֶרֶץ אֲשֶׁר הֲרָרֶיהָ נְחוֹשֶׁת, אֲבָל עֲצַבֶּיהָ בַּרְזֶל.

אֶרֶץ אֲשֶׁר מִרְדָּפִים קוֹרוֹתֶיהָ, אַלְפַּיִים דַּפִּים וְעוֹד דַּף,

עַד שֶׁנִּשְׂרַף,

עוֹד מְעַט כָּל חַמְצָן רֵיאוֹתֶיהָ -

בִּגְלַל מְרוּצַת הַמִּרְדָּף.

אֶרֶץ אֲשֶׁר יִרְדְּפוּהָ אוֹיְבֶיהָ, וְהִיא אֶת אוֹיְבֶיהָ תִּרְדּוֹף בָּמִרְדָּף.

הִיא אֶת אוֹיְבֶיהָ תַּשִּׂיג, אַךְ אוֹיְבֶיהָ - הֵם לֹא יִלְכְּדוּהָ בַּכַּף.

זוֹ הָרוֹאָה אֶת חַיֶּיהָ מִנֶּגֶד תְּלוּיִים כְּעָלֶה הַנִּידָּף.

הִיא יִרְאֶה,

אֲבָל כְּמוֹ לֹא הָיְיתָה כְּלָל מוּדְאֶגֶת,

תַּמְתִּין עַד לְתוֹם הַמִּרְדָּף.

תּוֹם הַמִּרְדָּף מִסְתַּתֵּר בַּנָקִיק, וּמַצְפִּין אֶת פָּנָיו בַּמַחְבּוֹא, בַּמַחְבּוֹא,

אַךְ לְסוֹפוֹ הוּא יָבוֹא כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר מִמִּזְרָח הִיא תָּבוֹא.

אָז לֹא יוֹתֵר אִימָּהוֹת תְּקוֹנֵּנָּה,

וְלֹא עַל בְּנֵיהֶם הָאָבוֹת,

כֵּן הוּא יָבוֹא, וְרַגְלֵינוּ עַד אָז לֹא תִּילְּאֶינָה,

לִרְדּוֹף בְּעִקְבֵי-הַתִּקְווֹת.

♦