מיכה אורי

מיכה, בנם הבכור של רות ואלקנה  אורי , נולד בכ"ד אייר תשי"ב, 19 במאי 1952 בכפר מרדכי שביישובי גדרות

מיכה למד בבית הספר היסודי דתי בקיבוץ יבנה ובבית ספר התיכון העירוני ברחובות.

הוא היה תלמיד חרוץ ומוכשר אהוב על מוריו וחבריו, וספורטאי מצטיין שהגיע להישגים מרשימים בריצה ושחיה.

כבר כילד נמשך מיכה אל עולם האלקטרוניקה והחשמל, וזה היה תחביבו העיקרי. הוא פירק והרכיב מקלטי רדיו, בנה מכשירים ומעגלים חשמליים קרא וחקר עצמאית תוך סקרנות אין קץ . הוא עורר התפעלות רבה בגישתו הרצינית והישגיו.

כילד סייע למשפחתו בלול ובעבודות המשק – ואהבתו הגדולה היתה לאתון דליה עליה רכב מדי יום בדרכו לבית הספר.

אורי היה מחובר לטבע, לידיעת הארץ ולנופיה, והרבה לטייל בה תוך העדפה לצפון הארץ הירוק תמיד.

לקראת סיום התיכון היה ברור למיכה שאת תחביב האלקטרוניקה צריך להפוך למקצוע, והוא  עבר לפנימייה הקדם צבאית "אונים", שם העמיק את לימודיו.

בשנת 1970 התגייס מיכה לצה"ל והוצב בהתאם לאהבתו בחיל הקשר. הוא שירת כמש"ק קשר בחטיבת השריון  7 בסיני, ומילא את תפקידיו במקצועיות ואחריות תוך גילוי יוזמה וכושר אלתור. חבריו ומפקדיו ידעו שנוכחותו היא ערובה למערכות קשר תקינות בחטיבה.

מיכה התגלה כצעיר שאפתן עם ביטחון עצמי גבוה ויכולות חברתיות מרשימות.

 לאחר השחרור נישא מיכה לחברתו לאה והחל לעבוד במעבדה לציוד תקשורת בתל אביב. את העבודה שילב בלימודי המשך על מנת להעלות מקצועיות.

חודשים ספורים לאחר השחרור, ב-6 באוקטובר 1973, פרצה בהפתעה גמורה מלחמת יום הכיפורים. מיכה, שהיה משוחרר טרי, לא היה משויך לאף יחידת מילואים, ולכן נשלח לבסיס השריון בג'וליס.

בג'וליס התארגן כוח בפיקודו של נתי גולן, שקיבל את הכינוי "כח נתי". הכח נבנה מאנשי מילואים שחזרו מחו"ל, בני ישיבות הסדר, חיילים כמו מיכה שלא היו משובצים ליחידות ומתנדבים רבים,

 בין הלוחמים לא הייתה כל הכרות מוקדמת ולמרות זאת, תוך פרק זמן קצר התארגן הכוח הלוחם, זיווד את הכלים ונע במהירות לרמת הגולן.

 מיכה שובץ כמש"ק קשר בנגמ"ש הפיקוד של נתי.

ביום שישי 12 באוקטובר הוביל כח נתי את כוחות צה"ל בהבקעה אל עומק שטחה של  סוריה. באזור הכפר נאסג' נתקל הכוח בטנקים סורים שפתחו עליו באש. נגמ"ש הפיקוד, ועליו 11 לוחמים ומפקדים, נפגע בפגיעה ישירה, ו-8  מלוחמי הנגמ"ש ובהם גם מיכה, נהרגו.

במהלך קרב זה נפלו 18 מלוחמי כח נתי.

 מיכה הותיר את אלמנתו לאה לה היה נשוי 50 יום, את הוריו, את אחיו ואת אחותו.

בתחיל נקבר מיכה בבית הקברות הארעי בנהריה, ולאחר המלחמה הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בגדרות.

 יהי זכרו של מיכה אורי ברוך.