טיילת הנערים-נפתלי פרנקל

נפתלי פרנקל-עברית

Naftali Frenkel- אנגלית

סיפורו של נפתלי פרנקל ז"ל   

 בננו נפתלי נולד בירושלים וגדל עם אחיו בנוף איילון.

נפתלי  היה תלמיד הישיבה התיכונית מקור חיים שבכפר עציון.

פרט לשעות הרבות שהושקעו בלימודים, נפתלי היה אתלט מצטיין. אהב מאד כדורסל, פריזבי וסוגי ספורט נוספים,

הוא אהב מאוד מוסיקה וניגן בחליל ובגיטרה, שר במקהלות והשקיע זמן ומאמץ במיומנויות הנגינה ובהבנת התאוריה של המוזיקה.

 נפתלי אהב משחקי מחשבה ופיצוח חידות שדרשו מיומנות גבוהה.

חבריו היו אהובים עליו מאד. התקופה בה נרצח, בסוף כיתה י"א ובתחילת הבגרויות, היתה תקופת שיא בהתפתחות החברתית הלימודית והאישית שלו. הוא נפתח, לקח אחריות וקידם דברים שהיו חשובים לו.

 את נפתלי איפיין  חוש הומור ציני ועין בקורתית,  אך מאחורי אלו היו לב רגיש ותשומת לב מיוחדת לילדים חדשים או חסרי בטחון. הוא שם לב אליהם וניסה לשתף ולעודד אותם בספורט ובמשחק בדרכים זורמות ולא פטרוניות.

 

נפתלי נחטף על ידי  מחבלים עם איל וגיל-עד, בשעה שעמד בתחנת האוטובוס בצומת אלון שבות הסמוכה לכאן. החיפושים אחריהם נערכו במסירות נפש עצומה ע"י כוחות נרחבים וחסרי תקדים החיפושים  ארכו 18 יום והתאפיינו בגילויי הזדהות, תמיכה, תפילה ואחדות בחברה הישראלית בארץ ובעם היהודי בתפוצות. עצרות תפילה והזדהות בהשתתפות רבבות, נערכו בכותל המערבי, בערים מרכזיות בארץ  ובקהילות בכל קצוות העולם היהודי. יהודי התפוצות פנו לנציגיהם בבתי הנבחרים, הפגינו, כתבו, נאמו והראו תמיכה וסולידריות עם משפחות הנערים, עם מדינת ישראל וזה עם זה באופן שלא נחווה כמוהו מזה עשרות שנים. בתוך מדינת ישראל הדאגה והתפילה לשלום הבנים גישרו על פערים  חברתיים דתיים ופוליטיים ועוררו תחושת ערבות שחיברה בין אזרחים רבים ושונים. גם אחרי שנמצאו הבנים, ונודע גורלם, הרושם העצום שהותירו ימי התקווה והתפילה, המאמץ והאחדות יוצאת הדופן נצרבו בתודעת העם.

בפסיפס לזכרו של נפתלי  רמוזות אהבותיו לקריאה והרחבת אופקים, למוסיקה ונגינה ולספורט.

אותיות שמו, נפתלי, הן גם אותיות תפלין. אלו הביאו אותנו לאגדתא הנפלאה ממסכת ברכות המתארת איך במקביל לתפלין שמניחים ישראל, האלוקים בעצמו מניח תפלין מטאפוריות.

בתפלין של עם ישראל כתוב "שמע ישראל ה אלקינו ה אחד"

אם כן  מה כתוב בתפלין של אדון העולם?

לדברי המדרש בהן כתוב "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" : כשם שאתם מיחדים את שמי, אני עושה אתכם חטיבה אחת בעולם. כך חזרנו למה שהתברר אחרי מעשה כחותם המרכזי שהותירו נפתלי וחבריו בעולם:

 המילים הללו מתאימות כל כך לאחדות ולקשר המיוחדים שהורגשו בימי החיפושים אחר הנערים. תזכורת לכך שישראל הם חטיבה אחת בעולם, מחוברים, למרות הגיוון הפיזור והשוני, בעבותות של אחווה וערבות.