אנדרטת חיל משאבי אנוש

חֵיל משאבי האנוש, או בשמו הקודם חֵיל השָלִישוּת, הוא חַיִל האמוּן על הטיפול בַּמַּשְאַב bamash'av)) האנושי של צה"ל.

החַיִל הוקם בינואר 1977, בעקבות המסקנות ממלחמת יום הכיפורים. המלחמה, שפרצה באוקטובר 1973, הפתיעה את צה"ל ואת המדינה כולה, ואילצה את צה"ל להתמודד עם גיוס מילואים חפוז,

בְּנִייָה ואִיּוּש של מִסְגָּרוֹת ולחימה במספר זירות, דבר שהקשה מאוד על יכולת השליטה בַּכּוחות, בהמשך המלחמה.

סִגְלֵי השלישות במלחמת יום הכיפורים עשו כל שביכולתם על מנת לשלוט, לשבץ ולארגן את הכוח למשימתו, אל מול המפקדים. אך, היעדר הפקודות, הנהלים והתורה הִקשוּ על העמידה במשימה זו.

ועדת אגרנט, שמונתה לאחר המלחמה על מנת לחקור אותה, המליצה להקים חַיִל יִיעוּדי ומקצועי לנושא כוח האדם של צה"ל, חַיִל שקיבל את השם חֵיל השָלישוּת.

גב האנדרטה בנוי מקיר בעל גובה משתנֶה, שחלקו העליון יוצר מִתוֶוה גַלִּי, שהוא סימן להמשכיות ותקווה לעתיד. בחלק מהמִקטע העליון של האנדרטה ישנו צהר, המאפשר מבט דרך האנדרטה אל עצי הברוש שברקע.

 האנדרטה נבנתה על פי הטופוגרפיה של המקום. בחזית מדשאה רחבה הממוקמת במדרון מתון, כלפי האנדרטה.  בתוך המדשאה הונחו רצועות של פסי אבן, המובילות את העין לאנדרטה עצמה.

על המדשאה ניתן לכַנֵס קהל רחב, במועדים של עריכת טקסים.