גבעת היקבים קבר השיח גה

מבוגר: ברוכים הבאים לגבעת היקבים

ילד: וואוו איזה מקום  קסום. מה זה העץ הזה?

ילדה: אתה לא מזהה? הנה תראה את הבלוטים שנפלו כאן על הריצפה...  זה עץ אלון.

ילד: אני מזהה, אני מזהה... אבל תראי איזה גובה! אלונים הם קטנים בדרך כלל... הנה, תסתכלי כמה אלונים יש כאן מסביב, וגם על ההר ממול, אף אחד מהם לא מגיע לגובה כזה

מבוגר: אלונים דווקא יכולים להיות עצים מאוד גבוהים. דווקא העץ הזה הוא בגודל הטבעי של עץ האלון.

ילד: אז למה כל האלונים האחרים נמוכים?

מבוגר: כבר אלפי שנים שבני אדם כורתים כאן עצים...

ילדה: למה? בשביל מה?

מבוגר: בשביל לבשל, או לחמם את הבית. או לבנות גגות

ילד: וגם לבנות שולחנות, כסאות וכל מיני רהיטים.

מבוגר: נכון. אבל יותר מכל דבר אחר, מה שלא איפשר במשך השנים לעצים לגדול  היה המרעה של הכבשים והעיזים.

ילדה: עיזים אוכלות עצים??

מבוגר: תתפלאי! כשבקיץ העשב יבש ועל העץ גדלים עלים ירוקים ויפים, זה בחלט קורץ לעיזים והם קצת מתאמצים לטפס גבוה. וככה העצים נשארים נמוכים. במשך המון שנים היו באזור הזה יותר מדי עדרים ופחות מדי שדות ומטעים, וזה גרם לכך שרואים מעט צמחייה ירוקה, ושהעצים כל כך קטנים

ילד: אז למה בעץ הזה הם לא נגעו?

מבוגר: יפה ששאלת! תסתכל על המבנה כאן מאחורה

ילדה: זה לא קבר של שייח?

מבוגר: בדיוק. כאן קברו לפני המון שנים שייח בשם עיסא.  מתוך כבוד למקום הקפידו הרועים הערבים לא לבוא לכן עם העדרים. וככה גדלו כאן העצים.

ילד: לפי מה שאתה אומר בעצם היה יכול להיות כאן ממש יער... אם לא היו נוגעים בעצים...

מבוגר: נכון, וזה מה שהיה כאן בתקופת התנ"ך, לפני שיהושוע בן נון ובני ישראל נכנסו לארץ. אתם יודעים בנחלה של איזה שבט אנחנו נמצאים?

ילד וילדה ביחד: בנימין!!

מבוגר: אז זהו. שלא. היום קוראים לכל המרחב חבל בנימין. אבל כאן באזור הזה ישבו בתקופת התנ"ך דווקא בני שבט אפרים.

וזה מסביר כמה פסוקים מהתנ"ך שקשורים לכאן. בפרק י"ז בספר יהושוע מתלוננים שני השבטים בני יוסף הצדיק...

ילד: (מתפרץ -) מנשה ואפרים

מבוגר: נכון. הם טוענים שהם קיבלו נחלה קטנה מדי. הנה תקשיבו: "יד וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:  מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה, גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד, וַאֲנִי עַם רָב, עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי ה' "

ילדה : באמת זה קצת מוזר. אנחנו למדנו שהנחלה שלהם התחילה בבית חורון והסתיימה בבית שאן. זה שטח ממש ענק

מבוגר: יפה, איזה זיכרון! השטח היה ענק אבל בעייתי. בעמק בית שאן היו כנענים, והיו להם מרכבות ברזל, ולכן אי אפשר היה אז לכבוש את האזור. וכאן בדרום הנחלה היה שטח הררי מאוד קשה שכולו מכוסה ביער. לכן בני יוסף התלוננו - הם לא העלו בדעתם שיהושוע מתכוון שהם באמת יתיישבו כאן.

... אבל יהושוע חשב אחרת.

מנגינת רקע, דרמה

תשמעו את מה שהוא אומר להם "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר:  עַם רַב אַתָּה, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ--לֹא-יִהְיֶה לְךָ, גּוֹרָל אֶחָד.  יח כִּי הַר יִהְיֶה-לָּךְ, כִּי-יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ, וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו:  כִּי-תוֹרִישׁ אֶת-הַכְּנַעֲנִי, כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ--כִּי חָזָק, הוּא."

ילד: בעצם הוא אומר להם – יאללה יאללה, תתמודדו... הוא ממש לא מקבל את התלונה שלהם. להיפך. הם חשבו שאם הם "עם רב" אז מגיע להם יותר. ויהושוע עונה להם שדווקא בגלל שהם "עם רב" אז יש להם יותר כוח.

ילדה: וגם אם המשימה קשה, מי אם לא הם יצליחו לעמוד בה...

מבוגר: נכון. זה בדיוק מה שהיה. יהושוע בן נון שולח אותם לכרות את עצי היער ולהתחיל לבנות בתים ולטעת עצי פרי ולזרוע גידולי שדה. אני בטוח שבהתחלה זה ממש היה לא קל. אבל יש לי הרגשה שעם השנים הם דווקא למדו שהאזור הזה לא רע בכלל.

ילד: אבל איך הם הסתדרו פה עם כל ההרים והסלעים.

מבוגר: מרגע שהם הבינו שהם צריכים לעשות את הטוב ביותר, הם פיתחו המון המצאות חדשות. - הם בנו טרסות ויישרו את השטח. הם חצבו ניקבות והגדילו את הזרימה של המעיינות. תכף ניכנס לתוך שרידי הכפר העתיק שכאן ונראה כמה המצאות מדהימות מתקופת התנ"ך

ילדה: אבל איך יודעים שבני ישראל בנו את הכפר הזה. אולי הוא היה קיים עוד לפניהם... בימי הכנענים

מבוגר: שאלה במקום, . ארכיאולוגים בדקו את כל האזור הזה ולפי סוגי החרסים לא חיו פה כנענים. הכל היה פה ריק עד לתקופת יהושע ושופטים. תצרפו לזה את שרידי היערות שרואים פה בסביבה, ותבינו למה לא גרו כאן קודם... וזה הרי ממש הסיפור שקראנו בספר יהושוע...

ילד: זה הופך את כל סיפורי התנ"ך למציאות ממשית... זה מרגש... מעניין מה עוד נגלה בהמשך הטיול. לאן הולכים מכאן?

מבוגר: ממשיכים לעץ הזית הגדול.... קדימה אחרי