בית המכס ניסים צאיג

על ניסים ז"ל

 ניסים צָאִיג, בן שלמה וברכה, נולד ביום ט' בְּכִסלו תש"ח, עשרים ושניים בנובמבר אלף תשע מאות ארבעים וָשבע בְּפֶתח תקווה. בתאריך ההיסטורי של החלטת עצרת האו"ם על הקמת המדינה, עשרים ותשעה בנובמבר, הוכנס ניסים בבריתו של אברהם אבינו. ניסים היה בן למשפחה ותיקה בארץ בעלת שם בעיר פתח תקווה.

ניסים למד בבית הספר היסודי "פיק"א" בפתח תקווה. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" בסקציה המקצועית. הגם שעבד בעירייה בשעות היום לא ויתר על רצונו ועל שאיפותיו להתקדם - ולמד בבית ספר תיכון  ערב הוא היה מעוּרֶה היטב בחיי הספורט של עירו, השתייך ל"הפועל פתח תקווה", ומצא ביטוי לעצמו בעיקר בכדורגל.

ניסים גויס לצה"ל בנובמבר אלף תשע מאות שישים וְחָמש, בגיל שמונה-עשרֶה. כושרו הגופני וכוח רצונו הִקנו לו מקום של כבוד בגדוד שלוש-עשרה של "גולני". הוא הוסמך כחובש קרבי (פלוגתי), תפקיד שהלם את הזדהותו המלאה עם נתינה ואמפתיה לזולת. מטבעו היה עדין נפש ובשל כך ידע תמיד לקשור מיד קשרי חיבה עם כל סובביו, ואף שהצניע לכת ולא שאף להתבלט מצא את מקומו בחברה בזכות מזגו הנוח ושאר מידותיו הטובות.

ביום ז' בסיוון תשכ"ט, חֲמישה-עשר ביוני אלף תשע מאות שישים וָשבע, נפל ניסים במוצבי בית המכס העליון בעת שהתפוצץ בונקר של תחמושת סורית, והובא למנוחת עולמים בקבר אחים בבית הקברות הצבאי בנהריה.

מפקדו כתב להוריו בשמו וּבְשם אנשי יחידתו: "אין ספק שאפשר היה לסמוך עליו בכול. גם בִּשְׁעותיו האחרונות מילא את תפקידו בִּמְסירות, כַּיָאוּת לאישיותו, דרגתו ואופיו".

במכתביו האחרונים למשפחתו כתב ניסים: "מִסרו שאני בריא ושלם, מוכן וערוך לְכָל תפקיד שיוטל עלַי... המתח עצום, המוראל גבוה, רוח הקרב מְפַעֶמֶת בְּשׁוּרות כל החיילים... אין לכם מושג איזה ניצחונות כבירים קצר צה"ל במספר שעות".

יהי זכרו ברוך!