חטיבת הראל לדורותיה

שלום וברוכים הבאים לאנדרטת חטיבת 'הראל' לדורותיה.

האנדרטה הוקמה לציון מורשת חטיבת 'הראל', מאז היווסדה, ביום שישי, ז' בניסן תש"ח, 16 באפריל 1948.

במהלך מלחמת העצמאות פעלו בגזרת הדרך לירושלים, בתוכה ובסביבתה, שלושה גדודי פלמ"ח:

הגדוד הרביעי 'הפורצים',

הגדוד החמישי 'שער הגיא',

והגדוד השישי 'ירושלים'.

חטיבת פלמ"ח 'הראל' הוקמה כמיפקדה, שאיגדה תחתיה את שלושת הגדודים.

להקמת המיפקדה, ולמפקדה הראשון של החטיבה, מונה יצחק רבין, כשהוא בן 26 בלבד.

 לפני כן פעל רבין כקצין המבצעים והאחראי על גזרת ירושלים במטה הפלמ"ח.

בתקופת פיקודו של רבין השתתפה החטיבה במבצעים 'הראל', יבוסי' ו'מכבי'.

אחריו, עד סוף מלחמת העצמאות, פיקד על החטיבה יוסף (יוספלה) טבנקין, כשגם הוא בן 27 בלבד.

לפני כן פיקד טבנקין על הגדוד הרביעי 'הפורצים' בחטיבה.

תקופת פיקודו של טבנקין על החטיבה החלה בהשתתפות כוחותיה במבצעים 'יורם ו- 'דני'.

בהמשך, לאחר שהוקם בה הגדוד העשירי 'המשוריין', תכננה וביצעה החטיבה בפיקודו את מבצע 'ההר'.

לבסוף, החטיבה בפיקודו לקחה חלק בקרבות מבצע 'חורב' בנגב.

לאחר מלחמת העצמאות אורגנה החטיבה מחדש, כחטיבת חי"ר מילואים בצה"ל.

במלחמת סיני, באוקטובר 1956, תחת פיקודו של שמואל גורודצקי (גודר), החטיבה לקחה חלק במערכה לכיבוש מתחם אום-כתף

בשנת 1960, תחת פיקודו של יהודה ואלך, הוסבה לחטיבה ממוכנת, שכללה גדוד טנקים ושני גדודי חרמ"ש.

במסגרת זו הצטיינה החטיבה בתמרון 'ברד'– התרגיל האוגדתי השני בתולדות צה"ל.

במלחמת ששת הימים, ביוני 1967, תחת פיקודו של אורי בן-ארי, נשלחה החטיבה למשימת ההבקעה של מערך ההגנה הירדני וכיבוש גב ההר שמצפון לפרוזדור ירושלים.

השלמתו המוצלחת של המהלך על-ידי כוחות החטיבה, והשגת השליטה על הצירים מצפון וממזרח, הכריעו את המערכה על ירושלים.

לאחר מכן המשיכו הכוחות בפעולתם: חלקם גלשו לבקעה, כבשו את יריחו, ופוצצו גשרים על הירדן; וחלק אחר כבש את מרחב חווארה.

לקראת סיום המלחמה הספיקה החטיבה לעלות לרמת הגולן ולקחת חלק בקרבות לכיבוש ולטיהור דרומה ומרכזה.

בתחילת שנות השבעים עברה החטיבה הסבה לחטיבת טנקים מלאה.

במלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, גויסה החטיבה, תחת פיקודו של אברהם ברעם, ונשלחה לחזית הדרום בסיני, שם לקחה חלק בקרבות הבלימה במרחב מעבר הג'ידי.

בהמשך, כוחות מהחטיבה, תחת פיקודו של ברוך הראל (פינקו), חצו את תעלת סואץ, כבשו את מרחב הק"מ ה-101 מקהיר, ונפרסו באזורים מדרומו.

לאחר סיום הלחימה בחזית הדרום עלתה החטיבה לרמת הגולן ופעלה שם בתקופת מלחמת ההתשה עם הסורים, עד סיומה, בסוף מאי 1974.

עם פרוץ מבצע שלום הגליל, ביוני 1982, גויסו גדודי החטיבה, תחת פיקודו של יצחק בריק, לתיגבור גזרת רמת הגולן.

גם במבצע 'צוק איתן', ביולי 2014, תחת פיקודו של אמיר אבשטיין, גויסו גדודי החטיבה לתיגבור אוגדת עזה ולקחו חלק בקרבות ההגנה לכל אורך גזרת העוטף.

חטיבת השריון במילואים 10 'הראל' מתאמנת, לוקחת חלק בתעסוקות מבצעיות, ונערכת לתרחישים שונים בחירום.

--------

"אנדרטת חטיבת 'הראל' לדורותיה" תוכננה ועוצבה על-ידי האדריכל ערן שקד, בוגר החטיבה, וצוותו.

היצירה הפיסולית מגלמת תפיסה של תכנון 'מקום', שמאפשר התייחדות והתייחסות למורשת החטיבה, יחד עם התובנה, שהחטיבה קיימת, פועלת, ונערכת לאתגרים.

לצד ההתבוננות באנדרטה במבט מבחוץ - היא מזמינה את המבקרים להיכנס לחלל המוגדר על ידיה, ולחסות בצילה.

שביל, המתפצל מהדרך הראשית של פארק העוצבות המשוריינות, פונה אל תוך אמפי קטן, שמזמין מבט למעלה.

הפאה העליונה והפתוחה של הקובייה התלויה, פונה לכיוון ירושלים, בירת ישראל, והדרך אליה – שני מוקדים מרכזיים ומהותיים במורשת החטיבה: מטרת הקמתה ב-1948, ועיקר משימותיה ב-1967.

החלל המרכזי של הקובייה עשוי סבכות פלדה, המהוות את פאותיה.

על שתיים מהן מארג שמות הקרבות, המבצעים והמלחמות בהן השתתפה החטיבה.

אלה היו אירועי הבסיס להתגבשות אופייה, זהותה, מורשתה וערכיה של החטיבה, מהקמתה, עד היום, ולעתיד.

לצד היות הקובייה רכיב גדול וכבד, עשוי פלדה – הקובייה אוורירית, שזורה וקלילה.

אופן הצבתה מבטא ריחוף, המצביע מעלה, אל השמיים, אל העתיד, אל התקווה.

מבנה האמפי הקטן, בצל הקובייה, מעניק תחושה ציוותית, מבוססת רעות ולכידות –ערכי ואופן פעולתה של החטיבה בשדות הקרב השונים.

בדופן הפנימית, למרגלות הקובייה, מוצגים ציוני דרכה של החטיבה ומעברי שמה בין חטיבות בצה"ל.

בדופן האחורית מוצג מיפוי עם ציון אזורי פעולות החטיבה במלחמות ישראל.

-----

אנדרטת חטיבת 'הראל' לדורותיה הינה אתר המשלב זיכרון ומורשת.

נזכור את חללי חטיבת 'הראל', שנפלו במלחמות ישראל.

נוקיר את מורשת לוחמיה ולוחמותיה:

בפלמ"ח ובצה"ל;

בסדיר, בקבע ובמילואים;

בשגרה ובחירום.

כי "מהראל עד הראל לא הייתה כהראל".