טיילת הנערים-גלעד שעאר

Gilad Shaer-אנגלית

גלעד שאער עברית

 

 

סיפורו של גלעד שאער ז"ל 

גיל-עד מיכאל, בננו היקר, נולד ביום י"ט בטבת תשנ"ח (השבעה עשר בינואר 1998) בעיר פתח תקווה.

אח מסוּר ואוהב לשיראל, תהל, מיתר, הלל ומאור.

גיל-עד גדל בפֶתח תקווה, כשסיים את כיתה ג', עברנו לגור ביישוב טלמון שבבנימין. את לימודי התיכון בחר גיל-עד ללמוד בישיבה התיכונית "מְקור חיים" בְּקיבוץ כפר עציון , שייחודה הוא לימוד תורה מעמיק בְּרוח החסידות וארץ ישראל.

במקביל ללימודיו בַּישיבה היה גיל-עד פעיל בִּתנועת הנוער "בני עקיבא", תחילה כחניך וּבַהמשך כמדריך בִּסניף בני עקיבא שבַּיישוב הקהילתי עופרים, הסמוך לַיישוב טלמון.

גיל-עד היה נער אחראי, מסודר, רציני והשקיע בכֹל מה שעשה:

בַּלימודים, בְּהדרכה, בַּקשרים החברתיים שהוא טיפֵח וּבאחיותיו שאותן אהָב בכֹל לבו.

גיל-עד אהב לטייל בָּאָרץ, להאזין לְמוזיקה וּלארגן פעילויות חברתיות.

בשעות הפנאי טיפח תחביב נוסף – אפייה ּבִיצירות הפאר שלו פינק את הסובבים אותו, והרעיף על כולם חום ואהבה.

שמחת חיים גדולה אפיינה את גיל-עד, שמחה אמתית וּגבוהה,

אך גם כזו הבאה לידי ביטוי ביכולת ליהנות מההנאות הקטנות של החיים, לכייף, לטייל ולצחוק.

ביום חמישי ט"ו בסיוון תשע"ד (השישה עשר ביוני 2014 ) בדרכו חזרה מהישיבה הביתה

נחטף ונרצח יחד עם איל ונפתלי, על ידי בני עוולה.

בן 16 וחצי היה במותו.

לאחר ח"י ימים של  חיפושים נמצאו הנערים.

ביום שלישי ג' תמוז (1.7.14) הובא גיל-עד למנוחות,

בבית העלמין במודיעין בהלוויה ממלכתית משותפת לשלושת הנערים,

בהשתתפות משפחה, חברים ורבבות מעם ישראל.

מפעלי הנצחה שונים הוקמו על שמו של גיל-עד כגון סניף בני - עקיבא בעופרים, בית הכנסת ביישוב טלמון ועוד.

בהמשך טיילת זו ניטעו עצים רבים על ידי ילדים הקרויים על שמו של גיל-עד והוריהם.

לזכרו של גיל-עד הקמנו עמותה הנקראת "סאנשיין"– מאירים את העולם לזכרם, היוזמת פרויקטים המבקשים להוסיף אחדות ואופטימיות בישראל ובכל העולם היהודי.  

 

 

בשנת 2017 הוצאתי ספר ששמו  "מה ילד יום", המתאר את התרחשות האירועים מיום החטיפה ועד לסופה של השנה השלישית לאובדן. ספר המשלב עובדות לצד תובנות פנימיות שאפשרו לנו להמשיך בחיים באופן המיטבי. בספרי מובאים קטעים מיומנו האישי של גיל-עד.

יומן זה המתאר את עולמו הפנימי של גיל-עד, נמצא בְּדרך נס כמעט שנה ממועד הרצח.

מציאת היומן המפתיעה היתה מעין דרישת שלום מבננו האהוב.

גיל-עד כתב והתנסח בצורה מדוייקת ומרשימה לגילו.

היתה בו היכולת לשלב שובבות של ילד, עם רצינות והתבוננות עמוקה  בחיים.

 

 

 בקטע קצר מתוך יומנו כותב גיל-עד –

התאריך, יום שני ז' בניסן התשע"ד

"יש בי משהו מיוחד!

סופסוף אני מרגיש שמצאתי בי משהו חזק.

כֹּח החיים.

ככה אני קורא לו.

אני מרגיש שיש בי כח עצום של חיות.

זה מתבטא בשמחה גדולה שאני משתדל להיות בה

גיל-עד... לא סתם נקראתי בשם היפה הזה.

זה מתבטא באהבה חזקה שאני אוהב. למשפחה,

לחברים. יש בי כח אהבה אינסופי שרוצה

בטובת האהובים שלי והקרובים אלי, שרוצה בקרבתם.

זה עושה אותי מאושר."

 

גלעד ילד אהוב  שלנו ,יהיה זכרך ברוך.