אנא עכו החצר הצלבנית

  התקופה הצלבנית בארץ החלה בסוף המאה ה-11. עד בוא הצלבנים שררה בארץ  אי יציבות והשלטון המוסלמי  החליף ידיים בין הפאטימים ממצרים לסלג'וקים מטורקיה. חוסר יציבות זה והעובדה שהמקומות הקדושים נמצאו בשליטה מוסלמית היקשתה על תנועת הצליינות הנוצרית לארץ הקודש, והיתה אחד הגורמים לארגון מסעות הצלב. מסע צלב ראשון יצא ממקומות שונים באירופה והגיע לירושלים. לאחר מצור ממושך כבשו הצלבנים את העיר והקימו את ממלכת ירושלים הקדושה. בהדרגה הרחיבו הצלבנים את גבולות ממלכתם, וחמש שנים לאחר הקמתה הטילו הצלבנים מצור ממושך על עכו. המצור נערך בתאום עם הצי הימי של העיר האיטלקית גנואה ובסופו נפלה העיר עכו בידם.

עכו, ובמיוחד הנמל שלה, היו בעלי חשיבות עליונה לצלבנים, מפני שאיפשרו את הקשר  החיוני בין הצלבנים לארצות המוצא שלהם. נתיבי מסחר בין אירופה למזרח עברו בנמלי הארץ ובעיקר דרך נמל עכו.

העיר התפתחה ונבנו בה שכונות מגורים נפרדות על פי ערי המוצא של התושבים או על פי המסדרים הצבאיים שאליהם השתייכו. כך נבנו בקרבת הנמל שכונות נפרדות לסוחרים בני גנואה, פיזה  או ונציה, רובע למסדר ההוספיטלרי בצפון העיר, רובע למסדר הטמפלרי בדרום העיר ורובע לאבירים הטבטונים במזרח. לצד הסוחרים הנוצרים התיישבו בעיר גם סוחרים מוסלמים ויהודים. מעניין לציין שבתקופה זו פרחה הקהילה היהודית בעיר ונחשבה לקהילה חשובה ומרכזית, בארץ ישראל ומחוצה ..... הרמב"ם עלה לארץ ישראל דרך עכו, והתגורר בעיר כחצי שנה